שומן הוא אחד מאבות המזון (יחד עם החלבונים והפחמימות) ומהווה מרכיב חיוני בתזונתם של היצורים החיים, שכן הוא מספק לגוף חומצות שומן חיוניות (חומצות שומן שהגוף לא יודע לייצר בעצמו וצריך לקבלן מהמזון), משמש כמקור אנרגיה נוסף, עוזר בספיגת ויטמינים שונים ועוד. השומן שאנחנו אוכלים, והשומן שנאגר בגוף בנוי מסוגים שונים של חומצות שומן באורכים שונים.
שומן רווי הינו שומן אשר במבנה הכימי שלו ‘רווי במימנים’. המבנה הרווי במימנים גורם לטמפרטורת היתוך גבוהה יותר והשומן נוטה להיות יותר מוצק בטמפרטורת החדר (כמו שומן מהחי – בשר ומוצרי חלב, שמן קוקוס וכדומה) לעומת שומן שאיננו רווי אשר נוזלי בטמפרטורת החדר (כמו שמן זית, קנולה וכדומה).
חומצות השומן הרוויות נבדלות ביניהן באורך שרשרת הפחמימנים. כאשר אורך השרשרת יכול להיות החל מ-8 פחמימנים ועד ל-18 פחמימנים.
מהן ההשפעות של צריכת שומן רווי על הגוף?
צריכת שומן רווי משפיעה על שומני הדם. מטא-אנליזה של מחקרי התערבות אשר בדקה החלפה של 1% מהקלוריות היומיות מפחמימה או משומן שאינו רווי בשומן רווי הראתה עליה של כ-1.7-2.5 מ”ג\ד”ל בערכי הכולסטרול הכולל והכולסטרול ‘הרע’ (LDL – cholesterol). בנוסף, החלפה של 1% מהקלוריות של פחמימה בלבד בשומן רווי הראתה ירידה בערכי השומנים בדם (Triglycerides) בכ-1 מ”ג\ד”ל.
עליה בערכי הכולסטרול ‘הרע’ בדם מקושרת לעליה בסיכון שלו ליצור שכבת פלאק בעורקי הלב אשר עלול להעלות את הסיכון למחלת לב.
השפעה של צריכת שומן רווי על מחלות לב
כיום, רוב המחקרים לא מראים קשר בין צריכת שומן רווי למחלות לב באופן ישיר. אך כן מראים קשר לעליה לגורמי סיכון (כמו עליה בערכי כולסטרול). מטא-אנליזה הבדקה את הנושא לא הצליחה להראות שצריכה מרובה של שומן רווי מעלה סיכון למחלות לב באופן מובהק.
מנגד, נמצא במטא-אנליזה אחרת שכל ירידה ב-5% מהקלוריות משומן רווי, והחלפתן בשומן רב בלתי רווי (כמו אומגה 3 למשל) מפחית את הסיכון למחלת לב בכ-10%. אולם מטא-אנליזה נוספת הראתה שהפחתת הסיכון מתרחשת בהחלפת השומן רווי בשומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 3 ואומגה 6. החלפת שומן רווי בחומצת שומן רב בלתי רוויה מסוג אומגה 6 העלתה את הסיכון למחלות לב.
השפעה של צריכת שומן רווי על משקל הגוף
משקל הגוף תלוי במאזן האנרגיה בגוף, כאשר גר’ שומן שווה לכ-9 קלוריות. ודיאטות דלות שומן ככול הנראה יעילות כמות דיאטות דלות פחמימה. אולם, כחלק מתהליך הירידה במשקל נמדדת גם תחושת השובע כאשר אנו יודעים כי מזונות שונים יכולים להשפיע בצורה שונה על תחושת השובע ואולי לעזור לאכול פחות קלוריות ועדיין להרגיש שובע למי שמעוניין להתחטב, או להפך, לאכול יותר קלוריות ולהרגיש פחות שבעים למי שמנסה להעלות את הצריכה הקלורית – בבניית מסת שריר למשל.
כאשר נבדק ‘מדד השובע’ בשומן רווי אל מול חומצות שומן אחרות רב בלתי רווית (כמו אומגה 3 ואומגה 6) או חד בלתי רוויות (כמו אומגה 9) נמצא כי שומן רווי נותן תחושת שובע זהה או פחותה במעט משומנים מסוג אחר.
לסיכום, שומן רווי – בריא או מסוכן?
שומן רווי קיבל לעצמו שם רע במרוצת השנים. כאשר מסתכלים על מדדים המעלים סיכון למחלות לב נראה כי לצריכת שומן רווי יש פוטנציאל לעליית ‘הכולסטרול הרע’ בדם. נראה כי הפחתה של שומן רווי והחלפתו בשומן מסוג אומגה 3 מפחית את הסיכון למחלות לב, אולם החלפה שלו בחומצות שומן מסוג אומגה 6 עלול אף להעלות את הסיכון. בנוגע לירידה במשקל, חומצות שומן רוויות מספקות תחושת שובע דומה לחומצות שומן אחרות ואינן משפיעות בצורה שונה על המשקל.
סימוכין
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK56068/table/summarytables.t4/?report=objectonly
Mensink, R. P., & World Health Organization. (2016). Effects of saturated fatty acids on serum lipids and lipoproteins: a systematic review and regression analysis.
Tabas I, Williams KJ, Borén J. Subendothelial lipoprotein retention as the initiating process in atherosclerosis: update and therapeutic implications . Circulation. (2007)
Chowdhury R, et al. Association of dietary, circulating, and supplement fatty acids with coronary risk: a systematic review and meta-analysis . Ann Intern Med. (2014)
Siri-Tarino PW, et al. Meta-analysis of prospective cohort studies evaluating the association of saturated fat with cardiovascular disease . Am J Clin Nutr. (2010)
Mozaffarian, D., Micha, R., & Wallace, S. (2010). Effects on coronary heart disease of increasing polyunsaturated fat in place of saturated fat: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. PLoS medicine, 7(3), e1000252.
Ramsden, C. E., Hibbeln, J. R., Majchrzak, S. F., & Davis, J. M. (2010). n-6 fatty acid-specific and mixed polyunsaturate dietary interventions have different effects on CHD risk: a meta-analysis of randomised controlled trials. British Journal of Nutrition, 104(11), 1586-1600.
Kaviani S, Cooper JA. Appetite responses to high-fat meals or diets of varying fatty acid composition: a comprehensive review . Eur J Clin Nutr. (2017)
http://his-files.com/pdf/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf
Comments