ודאי נתקלתם לא פעם במדבקות צבעוניות הדבוקות לשרירי ספורטאים שונים באזורים שונים בגופם ותהיתם לעצמכם מה זה הדבר הזה? האם זה באמת עוזר או שמדובר בסתם טרנד שעובר?
קצת היסטוריה
לרצועות צבעוניות אלו קוראים קניזיוטייפ (קניזיו- תנועה, טייפ-רצועה/סרט) וסיפורן התחיל בשנות ה-70 כאשר ד”ר קנזו קאזה, כירופרקט אמריקאי ממוצא יפני, הבחין כי רוב בעיות המפרקים בהם נתקל אינן קשורות לעצמות אלא לשרירים ולרקמות החיבור. הד”ר פיתח טייפ ייחודי המייעל את תהליכי ההחלמה הטבעיים של הגוף מבלי להגביל את תנועת המפרק. הטייפ צבר פופולריות רבה לאחר אולימפיאדת 2008 וכיום משווק על ידי חברות רבות. בעבר אף הייתה חשיבות רבה לצבעים השונים, אם כי היום כבר אין לכך כל השפעה.
למה משומש הקיניזיוטייפ
לשימוש בקיניזיוטייפ מיוחסים שלל יתרונות טיפוליים, ועל כן הוא משומש ע”י אנשי מקצוע וקלינאים רבים מעולם הרפואה והספורט כאחד. נמצא כי הקיניזיוטייפ:
תורם להורדת נפיחות עקב טראומה
תורם להפחתת כאבים
יכול להעלות את פעילות השריר
יכול להוריד את פעילות השריר
מהווה טיפול יעיל בבצקות
כתוצאה מהשפעות חיוביות אלו, הקיניזיוטייפ משפר את טווח התנועה של המפרק ואת תפקודו.
כיצד הקיניזיוטייפ מוריד נפיחות
בעקבות פגיעה משמעותית (טראומה) בשריר או במפרק, ישנה עליה חדה בזרימה של דם ונוזלים אחרים לאתר הפציעה. נוזלים אלו מובילים “חומרי ריפוי” (חמצן ונוטריינטים שונים) לאתר הפציעה דרך כלי הדם על מנת להתחיל לרפא את הפציעה. בשל כך, באתר הפציעה מצטברים נוזלים רבים והאזור נהיה נפוח, תהליך זה הינו תהליך החלמה דלקתי טבעי של הגוף המאפשר טיפול בפציעות. מלבד הנפיחות המתקבלת, הצטברות הנוזלים מובילה גם ללחץ פיזי על קולטני כאב (עצבים סנסוריים) הנמצאים מתחת לעור ועל כן אנו חשים בכאב.
בחלוף הזמן, אותם הנוזלים מתרוקנים החוצה דרך מערכת צינורות ניקוז (צינורות לימפתיים) והנפיחות יורדת. עם זאת, לעיתים הנפיחות הדלקתית עלולה לדחוס ולהצר הן את כלי הדם (פחות חומרי ריפוי יגיעו לאזור) והן את צינורות הניקוז (תתרחש התרוקנות איטית יותר של עודפי נוזלים), כך שזמן ההחלמה והנפיחות מתארכים, ואיתם כך גם משך הזמן שנחוש את הכאב.
כאן נכנס לפעולה הקיניזיוטייפ. בצורה פשטנית, בעת שימת הקיניזיוטייפ נוצרים קפלים גליים בעור אשר מגביהים את העור ויוצרים מרווחים קטנים בינו לרקמות תחתיו. במצב זה, קיימת ירידה בלחץ האזורי כך שכוחות הדחיסה הדלקתיים פוחתים וצינורות הניקוז מתרחבים ומנקזים את עודפי הנוזלים. עם הירידה בעודפי הנוזלים, הלחץ על כלי הדם ועל העצבים פוחת, ועל כן זמן ההחלמה מואץ (יותר חומרי ריפוי מוזרמים לאזור) ומשך הכאב מתקצר.
אופן השימוש בקיניזיוטייפ
לרוב, הקיניזיוטייפ אינו מושם על ידי המטופל עצמו אלא על ידי מטפל כחלק מטיפול פיזיותרפי, וזאת רק לאחר שהמטפל ביצע אבחון מקיף למטופל הכולל- בחינת היסטוריה רפואית, בדיקה אובייקטיבית, תרגול המטופל בתרגילים שיקומיים וכו’.
בעת הדבקת הטייפ קיימים 2 פרמטרים עיקריים: עוצמת המתיחה, וכיווניות ההדבקה.
קביעת כמות המתח המופעלת על הטייפ בזמן הנחתו על העור מתבצעת לפי:
סוג הרקמה – כל רקמה מגיבה לגובה מתח שונה (שריר- 10 % מתח, גיד 50% מתח, רצועה-סביב ה- 100% מתח)
תוצאה שרוצים להשיג– הורדת נפיחות-0% מתח, הורדת עומס נקודתי מאזור ספציפי – לרוב מתח הקרוב ל- 50%
יש לציין כי הטייפ כבר נמצא על הנייר שלו ב- 10% מתח, ז”א במידה ואנו מדביקים את הטייפ על שריר, המטרה שלנו תהיה להוריד את הטייפ מהנייר לעור תוך שמירה על המתח שהטייפ היה נמצא בו על הנייר.
קביעת כיוון ההדבקה מתבצעת לפי המטרה שברצון המטפל להשיג:
העלאת פעילות השריר- הדבקה מלמעלה למטה (מחלק מקורב (פרוקסימלי) לחלק מרוחק (דיסאלי) יותר בגפה)
הורדת פעילות השריר (לשריר במצב OVERUSE) נדביק מלמטה למעלה (מחלק דיסטאלי לחלק פרוקסימלי בגפה)
הורדת עומס בנקודה ספציפית- נתחיל את ההדבקה מהמרכז לכיוון הצדדים.
LESS IS MORE
אם אנו לא בטוחים כמה צריך למתוח , תמיד עדיך למתוח פחות. מתח חזק מידי על הרקמה יכול לגרום לגירויים כגון אדמומיות, גרד ואף כאב סביב המפרק ועל השרירים.
כמה זמן להשאיר עלינו את הקסם הזה?
במידה והטייפ נמצא כמועיל ניתן להשאירו ל-72 שעות, כאשר 48 השעות הראשונות הם בדר”כ הכי יעילות, בהן הטייפ עוד שומר מתח אידיאלי שהוא מפעיל על הרקמה. במידה ויש איזושהי תגובה לא נעימה כגון גרד, כאב, צריבה וכו’, יש להוריד את הטייפ מיד.
חשוב לזכור
הטייפ נמצא על העור כדי לעזור, במידה והוא לא עוזר/ מחמיר את המצב אין סיבה להשאירו.
את האפקטיביות של הטייפ אמורים להרגיש מיד עם ההדבקה, מאחר וזה לא אמצעי טיפולי שהאפקט שלו הולך ונבנה עם הזמן.
סימוכין:
1. Homayouni, K., Foruzi, S., & Kalhori, F. (2016). Effects of kinesiotaping versus non-steroidal anti-inflammatory drugs and physical therapy for treatment of pes anserinus tendino-bursitis: A randomized comparative clinical trial. The Physician and Sportsmedicine, 44(3), 252–256.
2. Ujino, A., Eberman, L. E., Kahanov, L., Renner, C., & Demchak, T. (2013). The Effects of Kinesio Tape and Stretching on Shoulder ROM. International Journal of Athletic Therapy and Training, 18(2), 24–28.
Commentaires