סויה הוא צמח ממשפחת הקטניות הכוללת, בין היתר, מזונות כמו עדשים, שעועית, אפונה, גרגירי חומוס, מאש, פול ועוד. הסויה משמשת כמזון בסיסי במזרח הרחוק מזה אלפי שנים, כאשר צריכה מסורתית באזורים אלו מתאפיינת ב-2-3 מנות סויה ביום.
פולי הסויה מתאפיינת בערכים תזונתיים משובחים החל מתכולת חלבון גבוהה יחסית למזון מן הצומח. הם עשירים בסיבים תזונתיים, סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. חלק ממוצרי הסויה מכילים ויטמין B-12, אשר אינו מצוי בסויה באופן טבעי והוסף באופן מלאכותי בתהליך היצור. הסויה מכילה גם תרכובות כימיות נוספות כגון: פיטוכימיקלים כמו איזופלאבונים המכונים לעיתים ‘פיטואסטרוגנים’ ועל השלכותיהם נדון בהמשך המאמר.
מהן דרכי הצריכה הפופולריות של סויה?
מוצרי סויה מתחלקים ל-2 קבוצות עיקריות:
מוצרי סויה שאינם מותססים: כמו משקה סויה, טופו, פולי סויה יבשים, פולי סויה שאינם בשלים – אדממה, פולי סויה קלויים ועוד.
מוצרי סויה מותססים: טמפה, מיסו, רוטב סויה ועוד.
צריכת סויה והשפעתה על הבריאות
ינקות – ההמלצות של הארגונים העולמיים בדבר הזנת תינוקות ממליצות בעדיפות ראשונה הנקה. במידה ולא מתאפשרת הנקה, ההעדיפות הבאה היא הזנה באמצעות תמ”ל (תרכובת מזון לתינוקות) על בסיס חלב פרה. במידה וקיימת אלרגיה לחלבוני החלב או רגישות לסוכר הלקטוז (נדיר יחסית בגיל ינקות), מומלץ לעבור לתמ”ל על בסיס צמחי – סויה. מחקרים לא מצאו הבדלים בין תינוקות שהוזנו בתמ”ל צמחי לבין תינוקות שהוזנו בתמ”ל חלבי במדדי גדילה והתפתחות, צפיפות עצם, תפקוד נוירולוגי, מטבולי, חיסוני ומערכת הרבייה.
גברים – סויה מכילה פיטוכימיקלים בשם איזופלאבונים אשר נקראים לעיתים ‘פיטואסטרוגנים’. בעבר נטען כי צריכה מרובה של פיטואסטרוגנים עלול לפגע במאפיינים זכריים בקרב גברים, עקב דמיונם להורמון הנשי אסטרוגן. מחקרים אשר בדקו זאת הראו כי צריכת סויה לא משפיעה על רמות הורמוני המין בקרב גברים, ולא נמצא קשר בין צריכתה לבין ירידה בפוריות בקרב גברים בריאים ואפילו בקרב גברים בעלי בעיות פוריות.
אוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם) – מחקרים מצאו קשר בין צריכת מוצרי סויה לבין ירידה בסיכון לשבר בצוואר הירך בקרב נשים. למרות זאת, לא קיימת המלצה לתיסוף של מוצרי סויה למניעה או טיפול באוסטירואפורוזיס.
בלוטת התריס – אין מגבלה מבוססת מחקר כיום על הגבלה של צריכת מוצרי סויה לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, או בקרב אנשים המשתמשים בתרופות לטיפול בתת פעילות של הבלוטה.
מחלות לב וכלי דם – נמצא כי לחלבוני הסויה יכולים להיות השפעות חיוביות על שומני הדם, אולם לא נמצא כי הם מפחיתים תחלואה ומוות ממחלות לב וכלי דם. מחקרים קליניים מצאו כי תוסף חלבון סויה המכיל איזופלאבונים יכול לסייע בירידה בלחץ הדם בקרב הסובלים מיתר לחץ דם.
סרטן – מוצרי סויה עשויים להוריד את הסיכון לסרטן השד, הערמונית ורירית הרחם וייתכן גם לסוגים נוספים. למרות האמור, אין המלצה לתיסוף במוצרי סויה למניעת או טיפול בסרטן מסוגים אלו.
ערכים תזונתיים של מזונות סויה שונים בישראל
לסיכום, חלבונים וסויה
פולי הסויה בצורותיהם השונות מומלצות כחלק מהתזונה המגוונת. הם משמשים כמקור עשיר לחלבון (הידוע כחלבון סויה) ולא מן הסתם שהיא קיבלה את הכינוי פצצת חלבון, סידן, ברזל, סיבים וויטמינים ומינרלים נוספים. צריכה שלהם איננה מוגבלות רק למשטר תזונה ‘טבעוני’, כי אם מתאימה לכלל האוכלוסייה כחלק מהתזונה היומיומית. אז האם סויה זה בריא? על אף שבעבר חשבו כי צריכת סויה מרובה עלולה להזיק לבריאות של האוכלוסייה בכלל ואוכלוסיית הגברים בפרט, אין הוכחות מדעיות לטענה זו ועל כן הסויה בטוחה לשימוש. ובברכת ‘מיליארד סינים אינם טועים’, בתאבון!
סימוכין
1. נייר עמדה סויה – עמותת עתיד – https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/soy.pdf
Vandenplas, Y., Castrellon, P. G., Rivas, R., Gutiérrez, C. J., Garcia, L. D., Jimenez, J. E., … & Alarcon, P. (2014). Safety of soya-based infant formulas in children. British Journal of Nutrition, 111(8), 1340-1360.
Xiao, C. W. (2008). Health effects of soy protein and isoflavones in humans. The Journal of nutrition, 138(6), 1244S-1249S.
コメント