כשמדובר בטכניקת אימון נכונה, לכולנו יש מושג איך זה אמור “להיראות”.
“טכניקת אימון נכונה” הינה היכולת לבצע משימה בצורה היעילה ביותר, כך שבמילים אחרות, פירוש הדבר לבצע משימה נתונה, או להגיע מנקודה A ל- B, עם הכי מעט פיזור אנרגיה. אך, כיצד הגדרה זו משתלבת באימון התנגדות ובהרמת משקולות? וכמה סיכוי שנראה את אותה טכניקת אימון בכל פעם?
במציאות, טכניקת האימון משתנה בהתאם לגורמים רבים, כגון רמות מתח ועייפות, אך גם המשקל שאתו אנו מתאמנים והבדלים אישיים אחרים. ניתן לראות דוגמה ברורה לאופן שבו הטכניקה משתנה בין עומסים שונים כאשר מבצעים סקוואט עם משקולות קלות מאוד (עד 1RM שלנו). הטכניקה משתנה במגוון אזורי העומסים, וככה זה אמור להיות. זו לא “טעות”.
מטא-אנליזה שפורסמה ב- 2020, הראתה כי בסקוואט, תרומתם של שרירים סינרגטיים עולה ככל שעומק הסקוואט גדל. זה יכול להצביע על כך ששינוי קל בטכניקת התנועה עשוי להיות אכן תקין, ולא “פגום” כפי שחלקנו נוטים להאמין. מה שהרוב לא מצליחים להבין, זו העובדה שמבנה גופנו מסוגל לבצע כל סוג של תנועה, לספק התקדמות נכונה, חווית אימון וחשיבה נכונה.
לסיכום
לאמיתו של דבר, גם אם הגב לא ממש ישר, או אפילו הברכיים “קורסות פנימה” במהלך חזרה קשה, אין זה אומר בהכרח שהביצוע שגוי וגם לא בהכרח עלול להיות גורם לפציעה, במיוחד אם המתאמן רגיל לביצוע, התאמן באופן עקבי ונחשף בהדרגה לעומסים עם אימונים.
למעשה שרירים שונים, בדרך כלל סינרגטיים, יכולים לתרום ליצירת מתח כאשר העומסים נכבדים מאוד, מה שעשוי לשנות את אופן הטכניקה כדי להשיג עוד חזרה בסט. מסיבה זו, רצוי לחשוב על טכניקה נכונה כמשהו יותר “דינמי” שבו גורמים רבים יכולים למלא תפקיד בהכתבת יעילות התנועה, וכדי להימנע מלתאר אותה בצורה מרובעת ותו לא. יותר מכך, גופנו מסוגל להסתגל לגירויים חדשים הנגרמים בעקבות עומסים שונים.
רק בגלל שתנועה לא נראית “יפה”, זה לא אומר שהיא לא נכונה, וגם לא רעה ולא בהכרח גורמת לפציעה.
סימוכין:
1. Cronström, A., Creaby, M. W., & Ageberg, E. (2020). Do knee abduction kinematics and kinetics predict future anterior cruciate ligament injury risk? A systematic review and meta-analysis of prospective studies. BMC musculoskeletal disorders, 21(1), 1-11.
2. Holder, L. (2013). The effect of lumbar posture and pelvis fixation on back extensor torque and paravertebral muscle activation (Doctoral dissertation, Auckland University of Technology). 3. Nolan, D., O’Sullivan, K., Stephenson, J., O’Sullivan, P., & Lucock, M. (2018). What do physiotherapists and manual handling advisors consider the safest lifting posture, and do back beliefs influence their choice?. Musculoskeletal Science and Practice, 33, 35-40.
4. Sowah, D., Boyko, R., Antle, D., Miller, L., Zakhary, M., & Straube, S. (2018). Occupational interventions for the prevention of back pain: Overview of systematic reviews. Journal of safety research, 66, 39-59.
Comments