בהתבסס על עבודתו של הפסיכולוג האמריקאי ויליאם שלדון בשנת 1940 בה הוא סיווג את צורת גופם של כלל האנשים ל-3 סוגי גוף שונים (Somatotyping), התפתחו להן במרוצת השנים דיאטות רבות המתבססות על חלוקה זו. דיאטות אלו מכונות דיאטות לפי סוג גוף או מבנה גוף.
כיום, לחסידי שיטת הדיאטה לפי סוג גוף ישנם חסידים רבים, כפי שניתן לראות מאינספור הכתבות והסרטונים ברחבי האינטרנט אשר משבחים שיטה זו. יתרה מכך, גישה זו מהווה פלטפורמה לספרים והרצאות רבות בנושא כושר ותזונה ברחבי העולם.
בשיטה זו מתאימים תפריט אכילה למבנה הגוף האישי של הפרט, כך שאדם בעל מבנה גוף מסוים יצרוך מאכלים ספציפיים וביחס מסוים, וזאת בהתאם למבנה גופו. בצורה דומה, בהתבסס על מבנה הגוף יש גם לבצע אימונים ספציפיים.
הטענה של חסידי השיטה היא כי התאמת התזונה והאימונים למבנה הגוף תוביל להשגת תוצאות מיטביות, בין אם המטרה היא ירידה במשקל, עליה במסת השריר או שניהם.
דיאטה ואימונים המתבססים על סוג הגוף הינה גישה נוספת בתוך ים גישות התזונה והאימון השונות, אשר חלקן מגובות מדעית וחלקן לא. בכתבה זו נבחן היכן גישה זו נופלת בסקאלה שבין מדע לאגדה.
שלושת סוגי מבנה הגוף – כך תזהו מה אתם
לפי פרדיגמת סוגי מבנה הגוף ניתן לסווג את כלל האנשים ל-3 מבני גוף שונים, כאשר כל אדם הוא שילוב כלשהו של השלושה אך תמיד ישנה דומיננטיות לסוג מסוים.
שלושת סוגי מבנה הגוף על קצה המזלג והתכונות המיוחסות להם:
האקטומורפ (ECTOMORPH) – אנשים בעלי מבנה כללי רזה, מסת שריר נמוכה, גפיים ארוכות, כתפיים ומותניים צרות או כפי שנהוג לציין בעגה המקצועית – “השחיפים”. בעלי חילוף חומרים מהיר ועל כן מתקשים לעלות במסת שריר.
המזומורפ (MESOMORPH) – אנשים בעלי מבנה גוף שרירי ואתלטי, כתפיים רחבות, מותניים צרות, ואחוז שומן נמוך יחסית, דהיינו “המבורכים גנטית”. יכולים בקלות לעלות או לרדת במשקל ולפתח מסת שריר.
האנדומורפ (ENDOMORPH) – אנשים בעלי מבנה כללי מלא ועגלגל (אגס), בעלי אחוז שומן גבוה יחסית וגפיים קצרות – “השמנמנים”. בעלי חילוף חומרים איטי, נטייה להשמנה ועל כן מתקשים לרדת במשקל.
התאמת תזונה ואימונים לפי סוג הגוף
כפי שראינו עד כה, סוג הגוף יכול להעיד לכאורה על ה”יכולות המטבוליות השונות” של כל אדם בהתאם לסוג גופו המסוים. כך למעשה, לפי חסידי השיטה, סוג הגוף יכול להעיד על משתנים שונים כגון:
אילו סוגי אימון יש לבצע, כמה לאכול מכל סוג אוכל (יחס בין מאקרונוטריינטים) וכמו כן מתי הכי כדאי לאכול בהתאם לסוג הגוף (תזמון הארוחות).
כך למשל:
תזונת האקטומורפים (השחיפים) תתבסס על 60% פחמימות, 30% חלבון ו-10% שומן תוך המלצה לאימוני כוח אינטנסיביים.
תזונת המזומורפים (המבורכים) תתבסס על 50% פחמימות, 30% חלבון ו-20% שומן תוך המלצה לאימוני כוח בשילוב עם אירובי.
תזונת האנדומורפים (השמנמנים) תתבסס על 40% פחמימות, 30% חלבון ן-30% שומן תוך המלצה לאימונים אירוביים אינטנסיביים דוגמת HIT.
למותר לציין כי המספרים נוטים להשתנות מעט בהתאם למקורות שונים אך המגמה זהה (רמז מקדים למידת השרירותיות הקיימת בגישה זו).
האם יש גיבוי מדעי לתזונה ואימונים לפי מבנה גוף?
נכון להיום אין שום גיבוי מדעי לטענות הנ”ל, יתרה מכך הנה מספר סיבות לכך שהשיטה הזו הינה חסרת שחר:
שלדון (מפתח החלוקה לסוגי הגוף) היה פסיכולוג ומטרתו הייתה לבחון האם קיים קשר בין מבני הגוף השונים שהגדיר לבין סוגי אישיות שונים, אינטליגנציה וסיכויי הצלחה בחיים. לאורך השנים הקהילה המדעית הפריכה חלוקה זו וכיום Somatotyping מוגדר כפסאודו-מדע (משהו שנשמע מדעי, אך לא באמת כזה).
קטגוריזציה לסוגי מבנה גוף מרמזת שמבנה הגוף שלנו לא ניתן לשינוי, מצב אשר איננו נכון בעליל, במקרים רבים, סוג מבנה הגוף שלנו משתנה לאורך החיים.
אין כיום כלל מנחה ליחס אידיאלי בין מקרונטריינטים, לתזמון ארוחות ולא למספר הארוחות שיש לאכול.
בין אם אתם הטיפוס השחיף, המבורך או השמנמן, הדרך לעלות במסת שריר תהיה תמיד על ידי ביצוע עומס מתגבר (PROGRESSIVE OVERLOAD) בו אנו מוסיפים מתח מכני בהדרגה לשרירים על ידי הגדלת ההתנגדות, כמות סטים/חזרות, קיצור זמני מנוחה ועוד, תוך שמירה על כמות חלבון יומית נדרשת ועודף קלורי.
מנגד, הדרך הטובה ביותר לרדת במשקל היא על ידי המצאות בגרעון קלורי, וזה לא משנה מה מבנה הגוף שלכם!
תזונה ואימונים לפי מבנה גוף – שורה תחתונה
אנשים הם אכן שונים, קיימת שונות בין אישית המשפיעה על יכולתם לרדת במשקל או לעלות במסת שריר. השונות הזו מושפעת בין השאר מגנטיקה (למשל רמות הורמונליות) ומפעילות גופנית שאיננה אימון (NEAT), אולם העקרונות המנחים לצורך עליה במסת שריר ולתזונה לשם ירידה במשקל הינם אוניברסליים ואינם משתנים בהתאם למבנה הגוף שלכם.
כיום אין מספיק ראיות אשר תומכות בביצוע דיאטה לפי מבנה גוף ועל כן זה בסקאלה שבין מדע לאגדה מדובר באגדה. הדיאטה הטובה ביותר תהיה זו אשר תוביל לגרעון קלורי ושתוכלו להתמיד בה.
סימוכין:
1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15947721/
Comments